יום שלישי, 28 ביולי 2009

שולחן עבודה

הפעם אני מזמינה אתכם לבקר במכתבה שלי.
התאהבתי בה במבט ראשון לפני כשלוש שנים
כשנכנסתי לחנות העתיקות דניש ענתיק.
מאז היותי ילדה קטנה אהבתי מכתבות.
תמיד קיוויתי שיום אחד, כשאהיה לאשה, גם לי תיהיה אחת כזאת.
_
על שולחני מונחת תמונתה של עטרה, דודתו של אבי,
אותה אהבתי מאוד ורוחה מלווה אותי תמיד.

במכתבה יש מגירות רבות, קטנטנות, גדולות ועמוקות.
את כל תקוותיי וחלומותיי, את כל הקשור לאהבתי ליצירה וליופי,
אני מאחסנת בצנצנות ובקפסאות קטנות אני מכניסה למגירות.
בתוך קופסאות - תאים ובהם חרוזים וחלקי פריטים.
וכך כל החלקים והפריטים נאספים ונשמרים עד לרגע הקסום שבו יהפכו ליצירה הבאה.

יש לי אוסף תכשיטים ישנים ושבורים שאותם אני משבצת בעבודותיי.
לכל תכשיט סיפור משלו. לו רק ידע לספרו...

כשאנו יוצאים לטיול מתמזל מזלי ואני מקבלת נוצת ציפור שנאספה.
היא נאספת לאוסף הנוצות שלי.

אהבה רבה שמורה בבטחה במכתבה הפרטית שלי

יום שני, 13 ביולי 2009

צהרי היום של קיץ חם אחד

_
בימי הקיץ החמים בתי יסמין ואני מנסות למצוא בילוי מרענן
לשעות הפנאי של אחר הצהריים.

_
הוזמנו לבקר אצל חברה לגן. נעם.


זה זמן מה שאני מחפשת מקום הולם לצילומים:
סדרת האובייקטים המקושטים שהכנתי חיפשה תפאורה נאה.
כלי עבודה וחלקים ישנים עשויים ברזל חלוד הולבשו, עוטרו,
צופו בזהב והפכו ל"תכשיטי בית" מגונדרים.


בחצר האחורית מצאתי מחסן ישן
שכאילו עמד והמתין שנים רבות במיוחד ליום הזה.
לפחות כך הרגשתי אני.


מעיין, אמא של נעם, הגישה קפה קר לאמהות
וארטיקים מרעננים לילדים.


אני צילמתי את החצר הנפלאה ואת הפריטים שמצאו בטבעיות את מקומם.







יום שלישי, 7 ביולי 2009

מתנה אישית


ביום שבת האחרון הוזמנתי למסיבת יום הולדתה של קרן.
היא בת 40.
עכשיו היא כבר אישה.
מאוד רציתי לעצב עבורה מתנה אישית ושימושית.


עטפתי קופסת פח ישנה בבד ריפוד נאה.
ועיטרתי אותה במעין תכשיט, סיכת כסף דמוית שפירית.
בתיבה קופסא קטנה ובה סימניה שעליה רשומים ראשי התיבות של שמה.


קשורים בסרט, כרטיסי ברכה ומעטפות שעיצבתי במיוחד עבורה,
ובתחתית כל כרטיס נכתב : משולחנה של קרן.
_

הרשיתי לעצמי לנדוד במרחבי הזמן, כפי שאני אוהבת,
ולדמיין את קרן, כגבירה, שלה מכתבה ונירות משלה.


המסיבה הייתה נפלאה.